החלטה בתיק ב"ל 1235-08

1.      לפנינו תובענה מטעם התובעת לקצבת תלויים כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.

2.       המל"ל דחה את תביעת התובעת לתשלום קצבת תלויים במכתבו מיום 6.11.2007.

להלן העובדות הרלוונטיות:

3.       התובעת היא אלמנתו של אליהו ענבר ז"ל שנולד ביום 1.4.1946 ונפטר ביום 23.9.2006.

4.       בהתאם למפורט בעב"ל 1514/02 עובדות המקרה הרלוונטיות היו כדלקמן:-

" א.       המערער הקים מפעל לעיבוד בשר. לאחר מכן נכנסו שני שותפים נוספים למפעל והוא הפך לחברה.

ב.       צ'קים של סיטונאים שקיבלו סחורה באשראי החלו לחזור והצטבר חוב גדול עד שהבנקים לחצו לקבל כסף.

ג.        ביום שישי, 9.7.1993 התפרצה השותפה רותי מגן (להלן - "השותפה") על המערער בצעקות וטענה כי המצב בבנקים נגרם בשל המערער. המערער השיב, שהשותפה ובעלה הם שגרמו להסתבכות עם שני הלקוחות. משהמערער לא הרגיש טוב, נח בביתו וביום ראשון - 11.7.1993 הלך לעבוד כרגיל. ביום זה אותו מחזה קודם נשנה וחזר. השותפה צעקה על המערער ואמרה לו, שהוא נמצא במפעל בזכות כספה. המערער נלחץ והרגיש ברע, ומשנלקח לבית החולים רמב"ם אובחן כי לקה באירוע מוחי.

ד.       בין השותפה, שעסקה בעיקר בגביית כספים ובענייני בנקים ובין המערער שעסק באחזקה ובשיווק הבשר שררו יחסים מצוינים, אלא משחזרו הצ'קים הגדולים עד לסכום של 80,000 ש"ח, והבנקים לא הסכימו לעבוד איתם עד שהיה צורך לשעבד בית בנווה אביבים לטובת בנק לאומי בכדי להמשיך ולעבוד איתם היו ויכוחים קשים מאוד עם המערער, כיוון שהחוב הגיע למאות אלפי שקלים. באותו היום הייתה השותפה עצבנית והיא צעקה לא רק על המערער אלא על כל המערכת. התקרית יוצאת דופן כיוון שהגיעה כמעט לחילופי מהלומות עד שהעובדים יצאו החוצה ושאלו "מה קרה לכם?".

ה.       יצוין, כי נתקיימה סמיכות זמנים בין המריבה הקשה ביום שישי וביום ראשון לבין הופעת האירוע המוחי שבגינו אושפז המערער.

ו.        עוד יצוין, כי במסמכי בית החולים לא היה כל אזכור לתאונה או למתח, אך המערער לא דיווח על כך משום שלא נשאל על כך".

5.       למנוח ארע אירוע מוחי ביולי 1993, כאשר ביום 28.2.2006 ניתן פסק דין של בית הדין הארצי, אשר הסתמך על חוות דעת של נוירולוג, פרופ' רכס, לפיו האירוע המוחי הוכר כפגיעה בעבודה.

יצויין, כי בערכאה הראשונה תביעת התובעת להכרה באירוע כאירוע מהעבודה נדחתה.

6.       המנוח קיבל נכות כללית משנת 1993 ועד פטירתו.

7.       בעניינו של המנוח דנו מספר וועדות רפואיות לעניין נכות מעבודה (וזאת לאור ערעורים שהוגשו לבית הדין בגין החלטות אותן וועדות), כאשר הוועדה האחרונה שדנה בעניינו של המנוח, וועדה מדרג שני מיום 27.8.2012 - קבעה למנוח אחוזי נכות מעבודה כדלקמן:-

100% נכות זמנית מיום 23.7.1993 ועד 31.10.1993 ו-50% נכות זמנית מ-1.11.1993 ועד 1.9.1995.

כמו כן, הוועדה העניקה לתובע נכות יציבה בשיעורים הבאים, החל מיום 2.9.1995 - 30% נכות יציבה בגין פריט ליקוי 29(8)Iתסמונות נכויות והפרעות בעצבים הקרינאליים, הפרעות בקוארדינציה ותסמונת אקסטרה - פירמידליות כגון:

CHOREA, ATHETOSIS. AHTETOSIS-CHOREOבצורה קלה בצד ימין.

10% נכות יציבה בגין פריט ליקוי 29(7)א(I) תסמונות נכויות והפרעות בעצבים הקרינאליים, APHASIA   אפזיה דיזארטרית עם הפרעות בהיגוי בלבד בצורה קלה.